פנסיה והעיר הגדולה

א. השבוע חשבתי על מודיעין, שבשבוע שעבר חגגה עשור להיווסדה ברוב עם והדרת מלך; הייתה הופעה של עידן רייכל ואפילו פואד הגיע והעלה זיכרונות מטקס הנחת אבן הפינה: זה היה ב-93' ומישהו שפך קפה רותח על רבין. איזה קטעים, הא? קראתי בעיתון שבשבוע הספר (המקוצר) שנערך במודיעין נמכרו כמעט אך ורק ספרי ילדים, כשהדבר היחיד [...]

חמישה ספרים

א. אני באמצע של מה שעושה רושם שהולך להיות אחד הספרים הגדולים שאקרא, "קפקא על החוף" של הרוקי מורקמי. כל ספר של מורקמי הוא יצירת מופת בעיני, אבל הפעם אני נפעם ברמות שקשה לי לתאר. אעתיק עבורכם משפט (עמ' 141): "אני יודע שיש סוג מסוים של שלמות שניתן להגיע אליו רק דרך הצטברות בלתי מוגבלת [...]

ערב בירושלים

רטט עובר בגבי, ברצינות, כשאני נכנס אל האמפיתיאטרון של האוניברסיטה העברית בהר הצופים. זו שעת בין ערביים, הראות טובה, הרוח נעימה והנוף מרהיב; כל מני שכונות שאני לא יודע איך קוראים להם ומעבר להן מדבר יהודה וים המלח. אני מתמלא באוויר והיסטוריה.   עוד מעט – הכל קורה ב-3 ביוני – יתחיל טקס הענקת תוארי [...]

הזמן עובר, חביבי

  א. חדשות טובות, חברות וחברים: הכל עובר, וגם אם לא הכל עובר הרי שלפחות דבר אחד בטוח: הזמן עובר. הנה, עופר גלזר עשה את הזמן שלו, כמו שאומרים, והשתחרר מהכלא לאחר שריצה ארבעה חודשי מאסר. פספסתי את מסיבת השחרור, לצערי; כנראה שההזמנה לא הגיעה בדואר. דברים כאלה קורים, אני משער. גם עו"ד דורי קלגסבלד [...]

המפורסם; קווים לדמותו

  א. הרבה פעמים אני מוצא את עצמי נבוך בחברתם של מפורסמים. רגש עמום של אי נוחות לא ספציפית מפעפע בי כשהם בסביבה. מאחר ואני טיפוס עם נטייה להתבוננות פנימית, התבוננתי באי הנוחות הזו ארוכות עד שירדתי לפשרה: זו הייתה ההרגשה שצופים בך, עוקבים אחריך. מיהו זה הצופה בי? בהתחלה חשבתי שאלה המבטים של שאר [...]